שרון ניר:
אני רק מבקשת ממך, אדוני, אני אשמח כמובן לשמוע את מזכיר הממשלה, כי הוא פותח פה את עיננו, אבל גם אני אשמח לשמוע חוות דעת מקצועית של הייעוץ המשפטי של משרד המשפטים שסתמו לו את הפה מתחילת הדיון.
טלי גוטליב:
אבל הוא לא הגורם שלנו. אנחנו לא הממשלה. אנחנו כנסת. הגורם שמייעץ לנו זו היועצת המשפטית של הכנסת.
אבל טלי, לידך יושב מזכיר הממשלה. אני מקבל את מה שאת אומרת, אבל תסתכלי שמאלה ותראי מי יושב ומשתתף.
טלי גוטליב:
אין לי בעיה, אבל - - -
אני לא יכול ללכת לישיבת ממשלה ולשבת כאורח.
טלי גוטליב:
מי שמייעץ לך פה משפטית זאת היועצת המשפטית של הכנסת, זה הכל.
מירב כהן:
אבל יש זכות דיבור למשרד המשפטים.
טלי גוטליב:
אחרת היינו שמחים מאוד לכפות - - -
- - -
יוסי פוקס:
השאלה לא מתחילה. אם אלה הולכים לפי - - - הסטטיסטיקה בגידול, אז זה פשוט. השאלה אם את יוצאת מנוסח 26יד(ד).
יוסי פוקס:
פה מדובר על זה ששיעור הגידול, האינדיקטור יהיה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. זה מה שכתוב. אבל השאלה שלך, או מי ששאל, של מירב, בעיניי זה פשוט. אמנם הכי קל זה לדעת מי בן 18 מהציבור החרדי, פשוט לפי מתי הוא נולד ואתה לא מתעניין, כשאתה עושה זום-אין לראות מי מתוך הקבוצה הזאת הוא חרדי אז אתה בודק לפי ההגדרה של ...
יוסי פוקס:
זה הסוגריים. אני אומר עזבי עכשיו את הסוגריים. נגיד שהוועדה פה תחליט - - -
ינון אזולאי:
הוא אומר כרגע תסתכלי שיש הסכמה מי הוא חרדי.
יוסי פוקס:
נניח שהייתה פה הסכמה מי הוא חרדי, אז את לוקחת את כל בני ה-18 במדינה, עושה זום-אין לתוך מי שחרדי, ואת יודעת כמה.
מירי פרנקל-שור:
זה לא מה שמטי אומרת. מטי אומרת כאשר את עושה את הזום-אין, התוצאה בסופו של דבר לא יוצאת שזה באמת חרדים מזוקקים.
מטי צרפתי הרכבי:
אני הייתי אומרת "מי שהשלים את לימודיו ומועמד ללמוד בישיבה הוא נחשב מבחינתי" - - -
מירי פרנקל-שור:
נכון אבל זו ההגדרה. כבר היה לנו דיון על בוגר מוסד חינוך חרדי.
מטי צרפתי הרכבי:
לגבי מידע בפרקטיקה, אולי אפשר לעשות בדיקה רטרואקטיבית, מתוך אותן 4 שנות לימוד של מוסד חינוך חרדי בפועל כמה מסיימים . זה היה נותן איזשהו - - -
מירי פרנקל-שור:
מה שאת אומרת, זה שוב חוזר להגדרה. במקום שנתיים – ארבע. אפשר לשאול את הצבא אם אתה יכול לחשב מה הדלתא, לתת לנו איזושהי סקירה כמה שנים לאחור מה הדלתא בין ארבע ובין שתיים.
מירב כהן:
אם אתה מחשיב חרדי 4 שנים או שנתיים.
מטי צרפתי הרכבי:
או השנתיים האחרונות ללימוד, או משהו כזה. כי אז הייתי שקטה. אתם אומרים לי שזה "פתח סוגריים" אבל אני לא שקטה.
אביגדור דיקשטיין:
זה קשור לנתונים ממשרד החינוך, כי הנתונים שאנחנו מקבלים ממשרד החינוך זה רק נתונים של מי שהתגייס, לא מי שלא התגייס. זאת אומרת בן אדם שלא התגייס - - -
- - -
אביגדור דיקשטיין:
רגע, אין בעיה. בסדר. אני אומר. כמובן. רק הנתונים היום שמשרד החינוך מעביר לצה"ל על פי חוק, על פי ייעוץ משפטי וכו' זה רק למי שהתגייס, לא למי שלא התגייס. לכן אנחנו לא יכולים לבחון מי שלא התגייס האם הוא שייך לאותה אוכלוסייה ספציפית.
משה טור פז:
נכון. זה יושב בעיקר על ישיבות נושרים ועל ישיבות פרטיות.
אלעזר שטרן:
מי שאבא שלו או סבא שלו היה חרדי. יש את זה בחוק כבר על יהודי. בוא נגיד גם חרדי אותו דבר. מי שאבא שלו וסבא שלו היה חרדי הוא פטור מלשרת.
מירב כהן:
אז אני חוזרת על זה. בגלל שנקטעתי, אמרנו זה רק 7% מהבריכה, גם ההגדרה היא מאוד רחבה למי הוא חרדי, אז לא בטוח שזה יצביע על חרדי, ואני מוסיפה ש-10% יכולים גם ללכת לשירות אזרחי ביטחוני ולא לצבא, אז אלה באמת מספרים קטנים. הלאה.
מירב כהן:
באותו הסעיף.
עכשיו יש את החלק שגם בחוות הדעת של מירי, היועצת המשפטית, היא התייחסה לעניין היעדים, ובעצם אמרה, נגיד פסלו את חוק טל זה לא היה בגלל השימוש ביעדים, ובגדול - - -
מירב כהן:
כן, כן. ובגדול את אומרת שצריך להסתכל על המכלול.
מירי פרנקל-שור:
היא אומרת שאי אפשר לפסול לפריוריט את מתווה היעדים - - -
מירב כהן:
אז בהינתן זה, אני, כמובן, מאמינה בשיטת היעדים. אני חושבת ששיטת היעדים לא תוביל לגיוס, אלא רק מכסות לעיל ולעיל וכל היתר מחויבים בגיוס. אבל אם אנחנו באמת כמו חוות הדעת שאת ניסחת צריכים לראות את המכלול, אז מאוד חסרות לי התשובות גם מהסעיפים הקודמים, כי אני לא מצליחה לראות את המכלול כשאני לא יודעת אילו מ...
מאיר פרוש:
בית ספר חילוני בתל אביב שלא מספיק אנשים התגייסו לצה"ל.
בוודאי אין דבר כזה. אין.
מאיר פרוש:
למשל בית ספר חילוני באיזשהו מקום בארץ דקרו עם אולר את המורה. אז סוגרים את בית הספר נכון?
רם בן ברק:
אז כל תושבי חיפה יקבלו עכשיו קנס כי אנשים - - -
מירב כהן:
נכון אבל יש לי שאלה. האם יש משהו שלמדנו? את אומרת אי אפשר לפסול פריוריט רק בגלל זה - - -
מירב כהן:
לא, מאה אחוז, אבל מהניסיון, מהעובדות - - -
מירי פרנקל-שור:
לכן אנחנו אומרים שמלכתחילה אי אפשר לבוא ולומר מראש שאין - - -
מירב כהן:
הבנתי. קראתי את חוות הדעת, אני מכבדת. אני רק שואלת האם יש משהו בהיסטוריה של מדינת ישראל שמלמד על ההיתכנות היישומית של מודל כזה, שבו את מענישה קולקטיבית, על עמידה קולקטיבית.
מירב כהן:
אוקיי, זו שאלה, כי אני לא מכירה כאלה תקדימים. אני עוברת הלאה.
(היו"ר ינון אזולאי 11:00)
אני באמת שואל מה קורה - - -
אלעזר שטרן:
אבל זו בכלל לא שאלה למירי. זה שאלה לערכים הבסיסיים שלנו.
מירב כהן:
האם הוא עבד מתישהו בתולדות מדינת ישראל?
מירי פרנקל-שור:
מירב, זו סוגיה כל כך ייחודית שנמשכת כל כך הרבה שנים. לכן יש מקום להניח שהפתרון יהיה ייחודי.
מירב כהן:
אבל זה לא ייחודי. דווקא יעדים קיימים עד היום בתורתו אומנותו, נכון?
- - -
דרור גרנית:
צריך להגיד בהקשר הזה שבדרך כלל צריך להגיד בהקשר הזה שבדרך כלל כאשר רוצים לייצר פעולה קולקטיבית וחבות קולקטיבית וזכאות קולקטיבית, עושים - - - אתה מייצר תאגיד, אתה מייצר לו אישיות משפטית משל עצמו, ודרכו אתה מטיל, לצורך הדיון, על החברה, או ניקח דוגמה אחרת, קיבוץ זה קולקטיב של אנשים והם משלמים נדמה לי ב...
יוסי פוקס:
גם אם זה נכון, רק צריך לומר שהם נתנו ייעוץ משפטי תומך ב-22' בדיוק לזה.
מירי פרנקל-שור:
- - - שלאחר פסק הדין של בית המשפט בתנועה לאיכות השלטון משנת 2017, הממשלה הגישה 2 הצעות חוק, שמתבססת על מתווה של יעדים. אז לבוא עכשיו ולטעון טענות כנגד - - - זה ממש מעורר חוסר נוחות.
איילת לוי נחום:
וגם בהיבטים התאגידיים שאתם מציינים, הכנסתם במקומות הרלוונטיים, אז בשעתו, בהצעות החוק הקודמות, איפה זה נכון להתייחס לישיבה כעמותה וכו'? הטענה הזאת של יעד שהיא בעייתית בגלל שאין בה היבטים תאגידיים היא לא נטענה מעולם. היא נטענת טענה ראשונה.
מטי צרפתי הרכבי:
אבל הסברתם לנו בהתחלה שאם לא הוגשה הצעת חוק למרות שדיברו 40 דיונים זה לא נחשב. אז מה עכשיו כן נחשב?
מירב כהן:
נניח ששיטת היעדים היא אפשרית. קודם כל, היעדים הם מאוד נמוכים בהצעת החוק, וראינו את המספרים, אבל לפחות זה צריך לענות על הצרכים של הצבא. וכדי לוודא שזה עונה על הצרכים של הצבא, צריך שמתוך האנשים שמתגייסים נדע מי הולך להיות לוחם, מי הולך להיות תומך לחימה, וגם הדברים האלה לא מצוינים.
מירי פרנקל-שור:
אני רוצה לחדד את מה שאת אומרת. מצד אחד אנחנו גם טענו שהיעדים הם נמוכים, ומעבר לזה - - -
היו"ר ינון אזולאי:
רק כשאתם אומרים יעדים נמוכים, מאיפה אתם יודעים שהיעדים נמוכים? אתם יודעים מה היכולות?
היו"ר ינון אזולאי:
אני שואל את היועצת המשפטית. אתם מבינים מה היכולות בתוך המגזר החרדי?
הצבא אמר מה היכולות, ינון.
מירב כהן:
הצבא אמר ב-26' ניתן לגייס את כולם.
היו"ר ינון אזולאי:
אני שואל מבחינה חרדית מישהו יודע מה המסוגלות? הרי אף פעם לא ניסו. כל פעם שניסו לא הצליחו.
יעקב אשר:
הצבא גם אמר צבא קטן וחכם, פעם.
היו"ר ינון אזולאי:
ולכן כשבאים ואומרים לי שיש פה איזשהו יעד נמוך, צריך להבין עד כמה מבינים את המגזר החרדי בשביל להבין אם היעד נמוך או לא נמוך.
כלומר הצבא צריך לתבוע את ביטחון המדינה על פי כמה חרדים - - -
היו"ר ינון אזולאי:
אז לפני שאתם אומרים שהיעד נמוך, צריך - - - לאותם אלה שמבינים במגזר החרדי מה באמת היכולת שלו להוציא, כי ראינו שהם לא מצליחים. וכשאנחנו אומרים משהו מסוים, כשאנחנו יודעים אולי כן להצליח לעמוד בו.
מירב כהן:
היעדים הם נמוכים, ולא רק נמוכים, גם לא ברור לאן החיילים הולכים. מי ללוחמה, מי לתומך לוחמה.
מירי פרנקל-שור:
אבל צריך להפריד בין גובה היעד לבין החלוקה. זה נושא שאני ממש מבקשת שאתם תתייחסו, מכיוון שלחוסר חלוקה של מי שאמור לעמוד ביעד יש משמעויות קריטיות לעניין הצעת החוק שאנחנו נדון בזה בהמשך.
(היו"ר בועז ביסמוט 11:07)
מירב כהן:
כי אנחנו אומרים מילא אין שוויון, אבל לפחות שזה יענה על צרכי הצבא ונבין כמה הולכים ללוחמה, כמה תומכים. מספר נמוך, לפחות שיגיע למקומות הנכונים.
ואני אגיד עוד דבר, אחרי השנה החמישית נשארים על 50% ואין חובה לעלות, נכון? הלכה למעשה, 50% זה היעד הסופי?
51.
מירב כהן:
עוד נקודה בעצם זה ש-51% זה בעצם הלכה למעשה היעד הסופי שעולה מהנוסח הזה.
יעקב אשר:
אבל היא ענתה על זה מקודם.
שהוא 51% מהבריכה, שזה בקושי 7%.
שרון ניר:
אבל תמיד תישאר בריכה. מה אתם לא מבינים? תמיד תישאר בריכה. זה תמיד יהיה מהבריכה. זה תמיד יהיה בקושי 8%.
שרון ניר:
די כבר עם ההבנה המעוותת. לפחות שאנחנו לא נבלבל את עצמנו.
יעקב אשר:
הלאה. יש עוד אחרים שרוצים לדבר.
מירב כהן:
רגע, סעיף טו לא עכשיו, נכון? יושב-הראש, לעבור גם לסעיף טו או שלא?
אלעזר שטרן:
הכל זה הצגה. ההצגה הכי טובה בעיר. איך עושים קמופלאז' לגיוס?
שרון ניר:
תודה רבה אדוני. תראו, אני חייבת לפתוח באמירה כללית לא בדבר תורה, אבל באמירה כללית חשובה שמתייחסת למציאות הביטחונית, כי אני מאוד מסכימה עם חלק מהדוברים פה שלנושא הזה צריך להגיע בניקיון כפיים והפוזיציה היחידה שצריכה להיות לנו כאן היא צרכי מערכת הביטחון וצה"ל. אנחנו רואים שבאמת המציאות הביטחונית לא רק ...
שרון ניר:
זה לסעיף, אדוני. אני מדברת על יעדי גיוס.
שרון ניר:
האמירה הכללית זה האמירה של הבנים, שצריך להיות בני תורה ותלמידי ישיבות, וזה מתכתב עם האמירות, אין התנגדות לשלטים כמו "נמות ולא נתגייס" לצערי. אז הבחירה המועדפת על מול היעדים זה לא לגיוס. וכך אנחנו מנרמלים מצב, אדוני, שמתוך בריכה, ואני לא אתווכח על ההיקפים שלה, אבל היא בין 80,000 - - -
שרון ניר:
אני אסיים את מה שאני רוצה לומר אדוני. בין 80,000 ל-100,000 - - -
שרון ניר:
זאת הבריכה. בכל נקודת זמן יהיו בין 6 ל-8% ועוד הרבה פחות.
שרון ניר:
אני מבינה שזה מאוד לא נוח לשמוע את מה שאני אומרת, אבל אתה תשמע את זה בפעם המאה ואחת כי זה הזמן שלי לדבר לפרוטוקול. אני מבינה שאני לא מדברת אליך, אני מדברת לפרוטוקול, ואני אמשיך לדבר לפרוטוקול בזמני.
זה אומר שמתוך 80,000 ל-100,000 בין 6-8% זה המקסימום שיתגייסו, בהינתן שאנחנו מסתכלים על שנת 2045, שבאמ...
שרון ניר:
לכן אחד הדברים המהותיים שהתייחסנו אליהם ב-40 הדיונים שהיו קודם לכניסתך לתפקיד, אדוני, זה שחייבים להכניס בתוך היעדים יעדים שמתייחסים לאוכלוסיית הלוחמים, כי זה מה שהצבא צריך. רק היום בבוקר שמענו פרסום, שהצבא לא הכחיש אותו, אבל אני ממש התכווצתי למשמע הפרסום הזה, שאוגדה 99, הלוחמים שלה, המילואימניקים, ז...
היו"ר בועז ביסמוט:
תודה לך חברת הכנסת שרון ניר על הדברים. חבר הכנסת רם בן ברק, בבקשה. ביקשת – קיבלת.
- - -
היו"ר בועז ביסמוט:
לא להפריע. חברת הכנסת שרון ניר, מה שהצבא צריך זה חיילים ולוחמים, והיא צודקת. בבקשה, רם בן ברק.
רם בן ברק:
תודה רבה, אדוני יושב-הראש. ראשית, אני רוצה להפנות שאלה אליך וליועצת המשפטית לממשלה וגם למזכיר הממשלה, לוועדה. האם אנחנו כולנו מחויבים לפעול על פי חוק? גברתי היועצת.
טלי גוטליב:
גם יצחק עמית, אגב, גם נשיא בית המשפט העליון מחויב לפעול על פי חוק. מה זאת אומרת?
טלי גוטליב:
אני מצטערת שהתשובה שלי מעצבנת, אבל גם הוא חייב.
רם בן ברק:
האם אנחנו כפופים לחוק לפני שאנחנו כפופים לכל דבר אחר.
טלי, גם חברי כנסת.
רם בן ברק:
אדוני, מאחר ואנחנו כפופים לחוק לפני כל דבר אחר, אני רוצה להביע את התרעומת שלי על זה שאתה אמרת בתקשורת, וגם צייצת, והיועצת המשפטית של הוועדה לא התייחסה לזה לצערי הרב, שאתה בעצם לא מוכן לקבל את היועצת המשפטית כמעמדה כיועצת משפטית, ולא את העוזרים שלה שבאים מתוך הייעוץ המשפטי, למרות שבית המשפט העליון אמ...
טלי גוטליב:
לא, זה היועצת המשפטית לממשלה. הפסיקה אמרה את זה ליועצת המשפטית לממשלה ביחס לממשלה, אבל לא על היועצת המשפטית של הכנסת ביחס לכנסת. רק אומרת.
מירי פרנקל-שור:
רם, זה לא הגון. אני לא מתייחסת לכל ההערות של חברי כנסת או ציוץ של חברי כנסת. זה דבר אחד, ואתה יודע את זה.
מירי פרנקל-שור:
מעבר לזה, אתה לא יודע מה היו השיחות ביני לבין יושב-הראש.
טלי גוטליב:
לא הבנתי. היא היועצת המשפטית של הוועדה, זה מה שהיא.
מירי פרנקל-שור:
אני לא התייחסתי, אני לא מתייחסת, ואני לא אתייחס גם בעתיד לכל ציוץ של יושב-ראש הוועדה או של חבר כנסת. מעבר לזה, אתה לא מודע לשיחות הפנימיות שהיו ליושב-הראש הוועדה ולי לעניין זימונם.
מירי פרנקל-שור:
ביני לבין יושב-ראש הוועדה לגבי זימונם של המשנים ליועצת המשפטית לממשלה לדיון לוועדה.
טלי גוטליב:
לא ידעתי שאנחנו צריכים לקבל ייעוץ משפטי מהיועצת המשפטית של הממשלה. רציתי להבין.
טלי גוטליב:
כן ,אני לא נראית כמוך. לא חשבתי שאני מדברת.
רם בן ברק:
האם אני צריך להבין שיושב-הראש הוועדה לא כפוף לחוק במדינת ישראל.
טלי גוטליב:
איפה כתוב בחוק שחייבים לקבל עמדת ייעוץ משפטי של הכנסת?
רם בן ברק:
יש הנחיה מפורשת של בית המשפט העליון במעמדה של היועצת המשפטית - - -
טלי גוטליב:
של הממשלה ביחס לממשלה. זה מה שכתוב בפסק הדין.
רם בן ברק:
אל תתקני אותי. גם אם תצעקי, זה לא מעניין אותי. ככה אני הבנתי את זה.
היו"ר בועז ביסמוט:
טלי, תאפשרי לרם להמשיך.
<< דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >>
ולכן היועצת המשפטית לממשלה אם היא רוצה להשתתף בדיון אני חושב שצריך לאפשר.
<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>
אוקיי הדברים נאמרו. ולגבי הסעיפים?
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
רק הערה קטנה ברשותו של רם. אני יכול להסכים א...
מאיר פרוש:
על החוק הזה יושבים בצום.
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
זה בדיוק מה שרציתי לשאול. אולי מי שמשתתף בדיון הזה פטור מהצום בגלל הכאב והחורבן שיש פה?
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
ממש לא.
<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>
לא, ממש לא. אם אני אצום, אתה תצום איתי. בבקשה, יעקב אשר. נצום יחד...
טלי גוטליב:
אתה יודע ש-10 בטבת זה ראש השנה לבתי המקדש? אולי ישמעו פה אחדות, והקדוש ברוך הוא בסוף יביא לנו גאולה. אולי.
<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>
- - -
אלעזר שטרן:
אני חושב שלא צריך לצום, מי שמשתתף בדיון ביום שלישי. כל כך עצוב, כל כך טרגי וכואב גם ככה.
יעקב אשר:
אדוני היושב-ראש, אני פונה אליך, שטרן. אתה היושב-ראש. אדוני יושב-הראש שטרן, אני יכול לדבר? הוא יושב-הראש.
היו"ר בועז ביסמוט:
אם הבוחרים החליטו ככה, אז הוא יהיה. בבקשה, יעקב אשר.
<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>
- - -
היו"ר בועז ביסמוט:
אני יודע שזה מרגיז וכואב אבל ככה זה. זו המציאות. דמוקרטיה. יעקב אשר.
<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >>
תודה רבה. אגב, זה לא קשור לחוק הגיוס - - - מה, הם רוצים לפרק את הממשלה על זה? טוב, עכשיו אני מתחיל את רשות הדיבור. תודה רבה, אדוני. אני רוצה קודם כל להתייחס - - -
<< קריאה >> קריאות: <<...
יעקב אשר:
להתייחס להתייחסויות שקיימות. וזה בסדר, בגלל שבכל ועדה, בטח בנושא כזה, צריך לשמוע את חברי הכנסת וכו'. אבל יש הרגשה שיש כאן משהו שהוא הרבה מעבר לכך, ואני אומר את זה גם לך יושב-הראש, גם למנהל הוועדה, וגם לייעוץ המשפטי.
קראתי פוסט ששלחו לי, שכתב ראש מפלגת יש עתיד, שהוא יושב-ראש המפלגה של כמה מהאנשים שיו...
יעקב אשר:
למה אתם מפריעים לי? מטי, אני הייתי יושב-ראש ועדה, שמעתי נאומים שלך המון זמן, כיבדתי. תכבדי אותי בבקשה. אני יודע שאני בא ממגזר אחר - - -
יעקב אשר:
אם אתה חושב, אדוני יושב-הראש, שאני עכשיו לא מדבר על הסעיף – אני מדבר על הסעיף. בגלל שמה שנעשה כאן זה פיליבסטר מאורגן שהוא לגיטימי. הוא מעלה את הסעיף, נכון. הוא לגיטימי אבל עד הרגע שאתם מנצלים את העובדה שיש יועצים משפטיים וצריך לעבוד עם היגיון והכל. וכל דקה כשאתה לא יכול להמשיך נאומים, נאומי סרק שחזר...
יעקב אשר:
הנה, עוד דמוקרט מהולל. אתה קורא ליועצת המשפטית ואתה מאיים שלא נותנים לך לדבר, ואתה מדבר על הסעיף, ואתם מקבלים שבחים ש"בעקבות הפיליבסטר" והזה.
אלעזר שטרן:
זה הסעיף? יעקב אשר, אתה בחור ישר. עד עכשיו לא אמרת מילה על הסעיף.
היו"ר בועז ביסמוט:
בואו אני אסביר. רגע, זה כרגע ב-5 דקות שלו. כשאתה לא מדבר על הסעיף, וזה קרה אגב עם שרון ניר, תגיד מה שאתה רוצה ב-5 דקות האלה. לאחר מכן אתה הפסדת את הזמן שלך. בבקשה, יעקב אשר.
יעקב אשר:
אני פונה ליושב-הראש ולייעוץ המשפטי ואני אומר, קחו את זה בחשבון, מישהו מנצל לרעה, בתור עבודה פוליטית מאורגנת מראש, עם שאלות שחוזרות על עצמן ונטענות אחד לשני, גזור-הדבק. לקחת את זה בחשבון. לא אמרתי לא לתת לדבר – בהחלט שכן. גם אני הייתי יושב-ראש ועדה פעם.
דבר נוסף, אחד הדברים שממש התלהב מר שטרן הבוקר ש...
יעקב אשר:
כן. אז הוא ראה שיש מחיקה על דבר אחד. ועל זה הוא זעק שמחקו איזשהו משפט אחד מהחוק הזה, חוק הרציפות. הוא לא מדבר מילה על מה הוסף על החוק הזה. רק סיסמאות כאלה ואחרות. מה הוסף? מילה אחת לא.
דבר נוסף, הוא גם דיבר על – איך הגדרת את זה? רוח הוועדה של יושב-הראש הקודם, שזה בעצם רוח הוועדה, אני לא שמעתי אותך, ...
יעקב אשר:
אז תגיד, זה הכל. תודה, קיצרת לי.
יעקב אשר:
דבר נוסף אני רוצה לומר, גברתי היועצת המשפטית, סליחה, יש לי 5 דקות ואני רוצה את הקשבתך. מגיעות לי 2 דקות.
יעקב אשר:
הנה, אמרתי לך שאתה יושב-הראש. אמרתי לך. אני מכיר אותך כמו את כף היד. תאמין לי.
יעקב אשר:
תודה. אני אומר לייעוץ המשפטי וגם ליושב-הראש, קודם כל, אנחנו קוראים את המסמכים שיוצאים לפני ישיבות - - -
<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>
- - -
יעקב אשר:
אנחנו קוראים בעיון רב את הסקירות של הייעוץ המשפטי. לא כל דבר אנחנו מסכימים, כמובן, אבל זה בסדר – בדברים שהם תחום של הבנתנו גם כן.
אבל אני אגיד לכם מה קצת חסר לי. בחוק, אמור להיות מתוכו גם מטרות. הרי אנחנו לא רוצים אות מתה. אנחנו רוצים בסוף לראות איפה החוק אפקטיבי ואיפה לא. צדק וזה, יש הרבה טענות, וא...
יעקב אשר:
דירה שלישית. והסיבה שהחוק הזה נפסל היה בגלל - - -
יעקב אשר:
תודה רבה. טוב שאתה אומר לי, כי אני לא יודע לקרוא.
יעקב אשר:
יופי שאתה זוכר. רבותיי, אלעזר שטרן עדיין זוכר. החוק הזה הוגש ע"י משרד האוצר, עבר את כל התהליכים, כל עבודת המטה – הכל. אלא מה? אף אחד לא בחן אותו באפקטיביות שלו מה הוא יגרום, מה תגובות השרשרת שיקרו לכלכלה והעניין הזה.
ולכן הדבר הזה נפסל. הוא לא נפסל חוקתית סתם, הוא נפסל בגלל שלא היה את הבדיקה האמיתית...
יעקב אשר:
לא סתם איפכא מסתברא, אני לא חי מאיפכות מסתברות. מה שחסר לי זה הטעם בצד השני, וזה לא צד שני שלי או של מישהו אחר, אלא בתהליך. כי הרי מדובר פה בסוף בתהליך. מדובר פה על דבר, ואנחנו רואים גם בהערות על הסעיף, היה פה סיפור על זה. למה בריכה? כי כולם הרי משתמטים היום. ולמה הם משתמטים היום? נעצר החוק ומישהו ד...
יעקב אשר:
מילה אחת, שלא לסיכום, אלא מילה שנאמרה כאן לגבי דוח שקדי, ופה גם הייתי רוצה את הקשבתו של יושב-הראש הקודם, יולי, שהתרעם על כך מאוד. אנחנו דיברנו על זה בוועדה, דיברנו על זה גם בישיבות סגורות. לא ניתנה הרשות. אחר כך הוא כבר החליט את זה בעצמו, אבל דוח שלם שעליו מבוססת עבודה צה"לית שלמה עם פקודות מטכ"ל וה...
יעקב אשר:
אני רוצה לומר לייעוץ המשפטי גם, דוח שקדי, אני לא מקבל את כל מה שהוא כתב, הוא דיבר על תהליכים, הוא דיבר על צורה, הוא דיבר על יכולת ישימות, הוא ידבר על הדברים הללו – כל אלה נעלמו מעיני הוועדה, ובכוונת מכוון, ואני יודע מה שאני אומר. בהתנגדות שלכם, אתם לא אהבתם את זה, והיושב-ראש הקודם מאוד לא אהב את זה....
מירי פרנקל-שור:
קודם כל, יש דברים בתוך הצעת החוק שהם נכללים בדוח שקדי. מעבר לזה, הוועדה רצתה לשמוע, האלוף שקדי לא רצה - - -
יעקב אשר:
יש דברים שאני יודע. קודם כל - - -
אלעזר שטרן:
אני דיברתי איתו. מה אתה יודע? הוא לא רצה לבוא לוועדה.
יעקב אשר:
שנייה. אני חושב שדוח שנעשה לא ע"י התנדבות סתם של בן אדם, ונעשה על ידי בן אדם עם צוות שלם, עם עבודה צה"לית, עם זה שהרמטכ"ל ושר הביטחון לשעבר, הוא ביקש - - -
יעקב אשר:
לא, לא נותנים לי לסיים כי זו בדיוק הנקודה, הטעות כאן, יש דברים שאת יודעת ויש דברים שגם אני יודע.
טלי גוטליב:
שקדי הוזמן ולא הסכים. חשבתי שאני לא זוכרת נכון.
יעקב אשר:
אם תתנו לי לסיים, לפני שהוא לא הוזמן, פנו לשר הביטחון דאז, הזמינו אותו אחר כך, אני יודע יולי ביקש אפילו כמה פעמים, אבל הוא ביקש גם את התערבות - - -
יעקב אשר:
ביקשת את שר הביטחון שיגידו לו להגיע. הרי הוא לא יכול לעשות עם דבר כזה - - -
שקדי הוא אזרח. הוא לא מחויב לשר הביטחון. דיברתי איתו אישית והוא - - - גם ידע למה הוא לא רוצה להגיע.
יעקב אשר:
אני יודע, ושיירשם בפרוטוקול, שזו הנחיה שהוא קיבל ממשרד הביטחון דאז. נקודה. תודה רבה.
שקר וכזב.
מאיר פרוש:
לסדר יש לי בקשה, אדוני יושב-הראש. לסדר.
מירי פרנקל-שור:
רק שנייה. אני רוצה לענות לחבר הכנסת יעקב אשר. בתוך ההצעה אנחנו כללנו סעיפים לא מעטים שלקוחים מדוח ועדת שקדי. לא כל דוח ועדת שקדי ניתן לעגן.
יעקב אשר:
אני יודע. לא דיברתי אם כללתם או לא, לא אמרתי שאתם מתעלמת מזה.
יעקב אשר:
אני אומר שהדוח הזה לא הוצג כאן מכלי ראשון מאותם אנשים שעשו את זה, חוץ מהעוזרת של גלנט שהיא הציגה את זה כאן.
היו"ר בועז ביסמוט:
אני רוצה לשמוע את מאיר כהן. שמענו – הוזמן ולא רצה לבוא. מאיר כהן, בבקשה.
מאיר פרוש:
אדוני יושב-הראש, חצי דקה, מותר לומר משהו?
מאיר פרוש:
בעניין זה לעניות הוועדה.
עושים פה פיליבסטר מאוד יפה.
מאיר פרוש:
אני מעריך מאוד את חברי הכנסת המשתתפים פה, למרות הדברים שהם אומרים, אבל הרבה יותר מאשר שלושה – ינון אזולאי, יעקב אשר ומאיר פרוש, צריכים לתת לצד הזה עוד כמה דקות.
היו"ר בועז ביסמוט:
מאיר כהן, בבקשה. כל חבר כנסת שנוכח כאן מדבר וכולם זוכים לאותו זמן דיבור. מאיר כהן, בבקשה.
<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>
- - -
מאיר כהן:
אני אדבר 4 דקות. היות ואנחנו עסוקים במכסות, להזכיר לכולם, וראוי, אדוני יושב-הראש, שכל יום בישיבה יפתחו את הישיבה בדבר הזה – מאז 7 באוקטובר – 1,152 חיילים נהרגו, 12,000 חיילים נפגעו בגוף, עוד כ-8,000 נפגעי נפש. אנחנו מדברים בערך על 21,000 חיילים שיצאו מהסד"כ של הלוחמים בצה"ל. אנחנו כולנו, בלי יוצא מן...
מאיר כהן:
אבל כדאי שהמספרים האלה יהיו לפנינו. לא נתעלם מהצורך של הצבא שבשעת לחץ הוא חושב על לגייס את ילדי הזרים. ואני, היות והסעיפים האלה מדברים על המכסות, אני פעם אחת רוצה לשמוע את נציג הצבא, פעם אחת, מדבר 2-3 דקות בשיא הרצינות, ואומר כמה באמת. לא אם הוא יכול לקלוט או לא יכול לקלוט, זה לא הסיפור. כמה הצבא חס...
היו"ר בועז ביסמוט:
כולנו מצטרפים לפתיח של דבריך. כולנו אחד. לידך, סמוך אליך, חילי טרופר. דרך אגב, קיבלתי את ההערה שלך, מאיר, לגבי סדר הדוברים. צודק.
מירי פרנקל-שור:
אני רק רוצה להפנות את תשומת לבך, מאיר, שאנחנו התייחסנו בסקירה לגבי היעדים בחלק העקרוני. אנחנו התייחסנו. כן, יש כאן עניין של פגיעה בשוויון, אבל אנחנו התייחסנו לזה ואני בהחלט יכולה להרחיב על כך.
חילי טרופר:
תודה רבה. קודם כל, הערה לידידי ינון אזולאי. ינון, רק הערה אחת למה שאמרת, אפשר להתווכח בפורמלי האם זה 80 אלף או 100 אלף, כלומר אלה מוגדרים ככה ולככה – אבל בסוף יש שורה תחתונה, שגם אם זה 80 אלף איש, שבשעת מצוקה וצרה של אחרים עמדו מהצד.
ינון אזולאי:
אתה מדבר רגש או שכל עכשיו? אני רוצה להבין.
ינון אזולאי:
אנחנו מדברים עכשיו משפטים, מדברים נתונים.
<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>
- - -
חילי טרופר:
ינון, התווכחת על המספרים. אני רוצה להוסיף.
יעקב אשר:
הנתון שהוגדר שם, הוא לא 100, הוא 80. הוא מצוין על הכל. בסדר.
ינון אזולאי:
- - - משהו ביעדים, אתה צריך לדייק כמה שיותר ולא - - - בשביל הרגש תגיד 200,000.
חילי טרופר:
לא, לא קשור לרגש.
<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>
- - -
חילי טרופר:
לסעיף עצמו, ודיברו פה הרבה, אז אני לא רוצה לחזור, בועז – הבעייתיות של שיטת היעדים, שהיא פונה לכלל ולא לפרט, אנחנו היינו מנהלי בתי ספר, אף אחד לא אמר לנו 'תביא מספר' וליישוב וכו', אני רוצה בעיקר לשאול את מירי, כי קראתי את המסמך המקדים שלך, אני שואל נגיד - - - למי שהולך לפי שיטת היעדים ואנחנו חלוקים ע...
אלעזר שטרן:
אף אחד לא מתכוון שייצא מפה משהו. מה, אתה עושה צחוק?
אלעזר שטרן:
אף אחד לא יגיע. לא מתכוונים שזה יקרה.
<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>
- - -
חילי טרופר:
יש לי שתי שאלות. שאלה ראשונה, מירי. קראתי מצוין את החוק, הוא לא מסביר - - -
חילי טרופר:
רגע, בועז. החוק לא עונה איך אפשר, אני שואל, אחרי שהלכו לדבר הזה - - -
חילי טרופר:
אוקיי אז אני אשמח לשמוע את תשובתך. דעתי שצריך מכסות ותמיד, אבל בכוונה זזתי מהדבר הזה כי אני רוצה להיות פרקטי לדיון. אני שואל אליבא למי שהולך לשיטת היעדים כיצד זה יעבוד, מי כן מי לא, האם מי שנקבע שהוא כן צריך ואחרים לא לא יכול לבוא ולטעון על סמך מה קבעתם, איך אתם מטילים עליי סנקציות כשהאחר שלי לא. זו...
מירי פרנקל-שור:
אני לא עונה, אני רק רוצה לברר. אם אין עמידה ביעדים ולא התגייסת, אז הסנקציות חלות על כולם. על מה השאלה?
יוסי פוקס:
אף פעם לא. מי שהתגייס לא חלות עליו שום סנקציות.
חילי טרופר:
אני שואל שאלה בסיסית. ייקבע איזה מספר שרוצים. איך קובעים מי האנשים שכן ומי האנשים שלא? כי כשזה לפרט החובה היא ברורה. מי כן ומי לא?
יעקב אשר:
מי שתורתו אומנותו – לא. מי שלא – כן.
ינון אזולאי:
אני לא אדבר על הכל, אני רק אענה לו על זה ספציפית.
מאיר כהן:
אדוני יושב-הראש, כדאי שאתה תענה ולא ינון. אני מכבד את ינון, אבל כדאי שאתה תענה.
חילי טרופר:
אבל איזו מין תשובה זו? לא הבנתי, בועז.
חילי טרופר:
לא נכון.
<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>
- - -
אלעזר שטרן:
בחוק הקודם עשו 25 ימי מילואים בשנה, ב-3 שנים. מה זה החוק הקודם?
היו"ר בועז ביסמוט:
יענו לך. לא להפריע. תמשיך, תקבל תשובה.
<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>
- - -
אלעזר שטרן:
ברור, אבל בחוק הקודם עשו 25 ימי מילואים ב-3 שנים. מה, שכחתם?
יוסי פוקס:
הוא לא עבר כי הממשלה שלכם נפלה, לא כי לא רצית לקדם אותו.
אלעזר שטרן:
יוסי פוקס, אתה כל שבועיים מביא לפה צו 8. תביא חוק.
חילי טרופר:
שנייה, אני רוצה לשאול את מירי. או מירי, או אולי אביגדור. אתה הכתובת. לא יודע מי יותר נכון לשאול את השאלה.
אלעזר שטרן:
נדמה לי שגם מחר אתם מביאים לפה צווי 8.
<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>
- - -
חילי טרופר:
לפי הייעוץ המשפטי קראתי, אמרת שזה אמנם לא מגיע עד כדי פסילה, ופירטת את הבעיות. ולכן אני רוצה לשאול, אולי לך, אולי זה לאביגדור, הבעיות שבין השאר המפורטות הן, אחד זה לא על פי שנתונים, שזה קשה לצבא, שתיים אין לוחמים. נכון שאז אמר שי שבאופן כללי הוא לא יודע על לוחמים, אבל ברור לו שאם יגידו לו באילו גילא...
חילי טרופר:
צריך לפרט שנתונים, והרי שזה אומר אתה בוחן את זה לפי שכבה אבל בעצם זה מכלל הבריכה, אז לפרט מתוך איזה טווח זה עובד, וגם השאלה האם שזה מודד רק אחרי שנה וחצי, בעצם אומרים לא עמד ביעדים, האם לא נכון להקדים את זה כדי שיותר מוקדם יהיה לך תמריץ לעמוד ביעד? זו השאלה. יכול להיות שהיא נכונה לך, אביגדור. מה אתה...
אביגדור דיקשטיין:
דיברנו על זה שאנחנו רוצים לאגור את המידע ממשרד החינוך לפני כדי שאנחנו נוכל לנתח ולא לעכור.
חילי טרופר:
אבל אתה צריך גם כדי לפרט לאילו תפקידים, לוחמה או לא. אתה גם צריך פירוט פה, לא?
אביגדור דיקשטיין:
לא, זה אין בעיה. אם אתם רוצים אפשר לפרט את זה. זו לא בעיה. רק מבחינת הספירה או החלוקה כדי לדעת מי חרדי לצורך העניין, אנחנו מקבלים למפרע את הרשימות. ומה שהדגיש הרכז גם בישיבה הקודמת זה שאנחנו צריכים את זה לפני, כדי שכשהוא יבוא אלינו כבר אנחנו נדע מי הוא - - -
אביגדור דיקשטיין:
אותו דבר. הדעה שנאמרה פה שאנחנו רוצים את זה בחלוקה לגילים כדי שנוכל סטטיסטית - - -
חילי טרופר:
אוקיי. אז זו הערה חשובה. מירי, אני אשמח - - -
אלעזר שטרן:
למה אתה כזה אומר ככה, תגיד 'זה לא עוזר לי'. אתה הצבא.
יעקב אשר:
אולי תגיד לו גם באיזה טון להגיד את זה?
אלעזר שטרן:
אותך אני לא שואל בכלל.
<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>
- - -
אלעזר שטרן:
אתה יושב-ראש או אני?
<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>
- - -
אלעזר שטרן:
אם זה היה פיליבסטר, הייתי שולח לך אליך מכתב תודה על הנאום הקודם. אבל זה לא פיליבסטר.
יעקב אשר:
אבל כל עוד שלא תקבל מכתב תודה מלפיד, ולא תקבל מלפיד אף פעם מכתב תודה – תירגע.
<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>
- - -
חילי טרופר:
אני אשמח גם לשאול את מירי, אבל בועז, מה שעולה פה כדאי לדעת שגם אליבא השיטה הזו, כן כדי לעמוד ולעזור באמת למה שהצבא צריך, צריך לפרט פה על פי שנתונים ובלוחות זמנים. זה כן כדאי להכניס פנימה. לפחות זה.
מירי פרנקל-שור:
בנקודה הזו צריך פה לשמוע ממש עמדה מאוד רחבה של הצבא, מכיוון שעל מנת שאנחנו נדע מה הצרכים שלכם כדי לעמוד ביעדים. זה לא אנחנו צריכים כדי להתארגן - - -
מאיר פרוש:
אני מבקש שלא יהיה לפני ששקדי יגיע לפה.
חילי טרופר:
מירי, קודם כל זה כדאי שיהיה באמת, שהצבא - - - וגם מאיר אמר את זה , לפרט.
מירי פרנקל-שור:
- - - לפני הוועדה בהרחבה. מכיוון שלאי עמידה ביעדים יש משמעויות, כמו שאמרתי בעבר. אחד אתם מחויבים לפעול בהתאם לדוח ועדת שקדי, גם - - - מכינות, גם להגדיל את המסלולים כיוון שאי עמידה ביעדים יש לה משמעויות רציניות שאנחנו נראה בהמשך.
חילי טרופר:
מירי, הדבר השני, איך ייקבע מי כן ומי לא?
חילי טרופר:
מירי, איך החוק יקבע מי כן ומי לא?
<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>
- - -
היו"ר בועז ביסמוט:
שנייה, אני שאלתי שאלה. יש לך דרך לחזות? אתה יכול לדעת מי יהיה ומי לא יהיה לפני הלוחם - - -
היו"ר בועז ביסמוט:
אני שאלתי שאלה. שניכם פה מגזימים, אתם יודעים? אני שאלתי שאלה ואני רוצה תשובה. בבקשה.
אביגדור דיקשטיין:
בהמשך למה ששאלת אנחנו נציג עמדה ברורה וסדורה לגבי איך אנחנו רואים את המיון של אותם אנשים. האמירה העקרונית הייתה – זה גם מה שאמרתי מקודם לחבר הכנסת שטרן – האמירה העקרונית הייתה שבשביל לדעת האם בסופו של דבר יצאו לוחמים, אי אפשר לעשות מיון לפני. זה מה שאמר - - - בישיבה הקודמת. אין כלים לגופים אזרחיים ל...
אביגדור דיקשטיין:
אנחנו נעשה את זה בצורה סדורה - - -
<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>
- - -
רם בן ברק:
על פי החוק הזה, כמו שהוא כתוב, אם בעזרת השם כולם יהיו תלמידי ישיבה, אף אחד לא צריך להתגייס על פי החוק. נכון או לא?
ינון אזולאי:
כן אבל אתה מדבר על מה שלא קורה, ואתה בעצמך יודע את זה.
רם בן ברק:
אני מדבר עכשיו על מצב היפותטי. כולנו נראה את האור, כולנו נעשה שנתיים - - -
ינון אזולאי:
אנחנו לא מחפשים היפותטי בחוק.
<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>
- - -
מירי פרנקל-שור:
אנחנו חושבים שזה בדיוק מתייחס לסעיף 26ד שדנו בדיון הקודם. בסעיף 26ד אנחנו אמרנו, וזה לשאלתך, חילי - - -
זה אז, אבל גם משפטית תתייחסי למי אומרים כן ולמי אומרים לא.
מירי פרנקל-שור:
אבל אנחנו התייחסנו לזה גם בסגירה ובדיון הקודם שכאן צריך להיקבע שיקול דעתו איך שר הביטחון יפעל כאשר אין עמידה ביעדים, ולכן אנחנו סוגרים שסעיף 26ד צריך להתייחס להיקף שיקול דעתו מה קורה כאשר אין עמידה ביעדים.
חילי טרופר:
מירי, איך קובעים מי כן ומי לא? אני שואל שוב. אין פתרון.
מירי פרנקל-שור:
כרגע לא נמצא בהצעת החוק.
<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>
- - -
היו"ר בועז ביסמוט:
הרשו לי רגע. אתה סיימת? אני רוצה ברשותכם, יש פה גם את דוב יודקין וגם את שלומי דמרי, שני אחים שכולים שאני מאפשר להם לדבר. בבקשה.
מאיר פרוש:
אז שלא נשכח, לפני, על מה שרם בן ברק דיבר לפני 7 באוקטובר היה מצב כזה שהייתה הכרזה על סרבנות. אתם זוכרים? זה היה יכול להיות מצב שלא באים כלל לצבא.
דב יודקין:
צוהריים טובים לכולם. השם שלי זה דב יודין, אני רב סרן במילואים על 477 ימים מאז 7 באוקטובר. אני גם אח שכול, אח של סר"ן ישראל יודקין השם יקום דמו. אחי נפל בצפון הרצועה.
אדוני יושב-הראש וחברי הוועדה, אני בא אליכם קודם כל מהמקום הזה שגדלתי במגזר החרדי. אני גדלתי ונולדתי בכפר חב"ד, אנחנו 8 אחים. מחצית מהמ...
דב יודקין:
בסדר. זה לא הנושא. אני אומר, כמוני, אם היום מורידים לי את ההקפאה, הגדוד שלי, הפלוגה שלי נמצאת עכשיו במחנה פליטים נור א שאמס, החבר'ה התגייסו בלעדיי – אחד הדברים הכי קשים שקרו לי במהלך המלחמה. מה שמונע ממני לשרת זה לא כמה חברים נפלו לי, זה לא כמה חרדים יש או אין, זה לא שאחי נהרג.
אני לא משרת עכשיו בגל...
דב יודקין:
אני רוצה להגיד עכשיו גם מה הפתרון. נגעתי בפתרון מאוד בעדינות, אבל בסוף תהליך של גיוס חרדי, חרדים בכלל זו אוכלוסייה מיוחדת, ואם נסתכל על כל המודלים שעשו בצבא ההגנה לישראל על גיוס חרדים, הכל היה יוזמות יחידתיות פרטניות. זאת אומרת אם היום חייל חרדי חס וחלילה מקבל אוכל שלא בכשרות המוגדרת הוא לא יכול לפנ...
דב יודקין:
אני אשמח באמת עם כל אחד שיש לו הערה להגיד לי, כי את הדברים האלה אני באמת ישבתי וכתבתי לדעתי במשך כל השנתיים האחרונות, את הנתונים האלה, ואלה דברים שמגובים. היום אנחנו רואים 76% מנשים מהמגזר החרדי שיוצאות לעבוד. למה? כי המדינה באה עם תוכנית. עם סל כלים, עם שילוב, עם עידוד.
דב יודקין:
כן. בנו דברים בתשתית נכונה שמתגמלת, שאומרת לאנשים בוא תיתן. אתה לא יכול ביום אחד להפוך את כל החשיבה ואת כל התפיסה. אני 13 שנה בצבא, יש לי חיילים, עברו תחתיי מאות, אם לא אלפים של חיילים חרדים. הקושי בלסייע לאנשים האלה אחר כך הוא גם בשירות, הוא טרום שירות, והוא גם אחרי שירות.
אלה אנשים שמתקשים ביום-יו...
היו"ר בועז ביסמוט:
תודה, תודה רבה על הדברים דב. אגב, בפתח דבריך, הסתכלנו אחד על השני פה, מנהל הוועדה והיועצת המשפטית, אלה דברים שהוועדה דנה בהם כשדיברת - - -
טלי גוטליב:
כן, היה כאן ניסיון מאוד גדול עם מספרים שאמרו לנו שהם חסויים. אתה אמרת אותם כאן.
טלי גוטליב:
הרבה יותר גבוהים, בדיוק. רק אומרת. אני רק אומרת שהיה כאן ניסיון מאוד גדול של הוועדה. הביאו לנו כאן כל מיני נתונים שמגייסים עוד אלפים, שמכשירים אותם, צריך לעשות להם שימוע כדי להחזיר אותם בחזרה לתוך המאגר, הם צריכים לעבור איזשהו תהליך מסוים.
גם מחיל הים.
שלומי דמרי:
קודם כל, על אחיך שמעתי. אני זוכר את האירוע שלו בצפון הרצועה. אני משתתף בצערך. אני אגע בכמה דברים שהיו פה, שהם גם רלוונטיים לסעיפים. זה משהו מאוד חשוב ואני רוצה להתחיל עם הדברים - - -
שלומי דמרי:
לא, זה בסדר .אני פה מסיבה מאוד מסוימת.
שלומי דמרי:
חילי, שבוע הבא אני יוצא למילואים, חסרים 35 חיילים, ננסה לדאוג לזה. מה שאמר פה פרופ' האס, הוא נגע בכמה דברים, הוא אמר שצריך תמיכה מהסביבה וכו'. נגע בנתונים מדעיים מהטבע. תמיכה מהסביבה צריכים גם משרתי מילואים. כשאנחנו יצאנו ב-7 באוקטובר, ואני דרך אגב פחות מ-24 שעות אחרי שאחי נרצח כבר הייתי במילואים, ק...
שלומי דמרי:
אחי זה דן דמרי. הוא היה בנובה. חזר הביתה ונרצח מחוץ לבית.
תודה.
שלומי דמרי:
קיבלנו תמיכה מאוד גדולה בימים, החודשים הראשונים, ובאמת הגענו כל פעם שקראו לנו. גם היום כשקוראים לנו אנחנו מגיעים בגאווה ובשמחה כי אנחנו אוהבים את המדינה הזאת ואנחנו ורצים להכריע ולסיים את המלחמה הזאת.
אבל עובר הזמן ובסוף לתלות מדים גם ברעננה או בתל אביב, או בכל מקום אחר, לתלות אותם על החבל זה גם כבר...
משה טור פז:
אני רוצה להתייחס לפי סעיפי החוק, אדוני יושב-הראש. אני אתחיל עם סעיף יג. בסעיף יג, מנגנון היעדים אל מול המכסות, גברתי היועצת המשפטית אני חושב שהתייחסת בדברייך והבאת ציטוטים משופטי בג"צ. לא מספיק בא לידי ביטוי בחוות הדעת שלכם, כפי שאני מבין אותה, ה-7 באוקטובר. זה עולה פה פעם אחרי פעם בוועדה, אבל אני ח...
משה טור פז:
שוב, בעיניי זה לא מספיק, ואני אסביר. שופטי בג"צ באו ואמרו, כפי שאני קראתי בציטוטים שאת הבאת, שעקרונית, נגיד את זה בלשוננו, האדון שדיבר לפניי, שלומי, אמר את זה בצורה ברורה – יש פה חוק מיוחד לחרדים, זה דבר יוצא דופן, וצריך שתהיה איזושהי מידתיות בעניין.
אם יש מכסות, ונגיד יש פטור לאלף חרדים בכל שנתון, ...
משה טור פז:
אני מגיע לזה. בעיניי כרגע היעדים, כמו שאני חושב שצריכות להיות מכסות וצריך להעתיק את המנגנון של ספורטאים מצטיינים, מוזיקאים מצטיינים ולהעתיק אותו לחברה החרדית, ואז אמנם זה עדיין חוק לחרדים אבל - - - על תקדים סביר.